וואבי סאבי זה לא וואסאבי!

וואבי סאבי זה לא וואסאבי!

לפחות אחד משני אנשים שנתקלים בשם של העסק שלי, שהוא גם שמו של הבלוג הזה, שואלים אותי מה משמעותו. אני מניחה שגם החצי השני או לפחות רובו, לא מכיר את מהות המושג. אני בעצמי נתקלתי בו לראשונה לפני כשש שנים, בהיותי סטודנטית לאמנות פלסטית ודיירת זמנית במושב שדה צבי שבנגב הצפוני.

למדתי בכיתה של בנות. היינו חבורת נשים יצירתיות וסקרניות, שחברו יחד ליצור ולרפא את עצמנו והאחת את השנייה, ביחד  הנשי המבורך הזה.

בעודי משווה את עצמי לחברותיי לכיתה היו שני דברים שבלטו לי ושניהם בתחום האסתטיקה. האחד קשור בתהליך העבודה והשני בתוצאה הסופית:  כאשר עבדנו, וזה  לא משנה אם ציירנו בעפרון או בצבעי שמן, אם צילמנו בסטודיו או בשדה מאובק- אני תמיד נטיתי להתלכלך, או כמו שאני מעדיפה לראות את זה- לבוא במגע ישיר עם החומר ועם השטח. חברותיי היו מגיעות לבושות בג'ינס נקי ויוצאות מהסדנה כלעומת שבאו. בעוד שאני הגעתי תמיד לבושה בבגדי עבודה, כי הרי באתי להתלכלך ואכן התלכלכתי.

 גם התוצאה הסופית הייתה בהתאם- אם יצאנו לצלם שדות של פרחים, אני נמשכתי לאלו שקמלו והתייבשו ובזמן שכל אחת מחברותי לכיתה הציגה לראווה צילומים של פריחה מרהיבה, אני הצגתי תמונות של חמניות קמלות וגופת עטלף שמצאתי בשדה.

 כאשר ציירנו בפחם יכולת לראות את טביעות האצבעות המפויחות שלי בשולי הדף, על המכנסיים ואפילו על הפנים, בעוד שאצל הבנות האחרות הכל היה נקי וצחור. אפילו כאשר פיסלתי סדרת ראשים מחמר שנעשו  בטכניקה קפדנית של סימטריה ודיוק, חשתי צורך עז שניה לפני הכנסתם לתנור להטיל אותם על הרצפה כדי ליצור בהם מום, עיוות כלשהו משום שלא יכולתי לשאת את השלמות המאולצת שלהם. 
                                      
 ולמרות שהפסלים הללו (המעוותים) נמכרו בקלות לכל מיני אספני אמנות,ומי שמכרה אותם עבורי הייתה לא אחרת ממורתי היקרה שגערה בנו באותו שיעור לדייק ולהקפיד, המשכתי לחוש מוזרה ושונה. חשתי שאולי אני צריכה להקפיד יותר על האסתטיקה והדיוק ולנסות לשלוט ביצרים המובילים אותי בתהליך היצירה,להגיש עבודות יותר מהוקצעות. כעסתי על עצמי בעניין הזה ולפרקים אפילו רציתי להתגרש מעצמי. אבל לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי לשנות את זה.

הדר רבינוביץ מאיר, נשות אקירוב, חמר וגלזורה,2011.

הכול השתנה ביום (כנראה בהיר) אחד, בעודי משוטטת במושב ומחפשת השראה ראיתי חומה המקיפה בית וחלקה עשוי ספרים ישנים ומאובקים. החומה רק עוררה את סקרנותי והצצתי פנימה בניסיון להבין מי ומה וכמו לאליס, גם אלי נגלתה ארץ הפלאות- פסלי ענק חלודים ומטים ליפול קישטו את החצר הענקית ואני לא יכולתי לעמוד בזה ופשוט פרצתי פנימה. במשך דקות ארוכות הסתובבתי שם מגלה עוד קסם ועוד אחד, והכל מרגש ונפלא ומעורר השתהות ושבור ועקום ומחליד. התאהבתי.

לפתע הגיח מאחורי בחור שגילו כפול מגילי, אבל עיניו כשל ילד קטן ושובב. כמובן שתחושת מבוכה הציפה אותי, הרי פלשתי לטריטוריה שלו ללא הזמנה, ועוד העזתי לגעת ולמשש ולכי תדעי כמה זמן הוא כבר מביט בי, מסתובבת שם בחטטנות חצופה. הוא הושיט אלי יד והציג את עצמו: נעים מאד דורון אפרת וברגע אחד נתן לי להרגיש רצויה. באותו אחה"צ ישבנו במרפסת המטורפת שלו במשך שעות ארוכות, ושוחחנו על אמנות, על החיים, על אנשים, עליו ועלי ובעיקר על וואבי סאבי. דורון הוא אמן, פסל, איש של מילים, וואביסאביסט מדופלם והבעלים של גלריה הנקודה ה-12, והוא זה שהפגיש אותי עם הוואבי סאבי ופתח בפני עולם רעיוני שלם.

לימים ואחרי שחקרתי והעמקתי בנושא, גיליתי והבנתי שלמעשה כל חיי אימצתי וחייתי את הוואבי סאבי, אבל בחוסר ידיעה והבנה ובעקבות זאת בחוסר קבלה והשלמה של מי שאני ומה שאני מקיימת ומייצגת. כחלק מההודיה לדורון ולחיים שזימנו לי את המפגש המשמעותי הזה, לקחתי על עצמי לחשוף ולטפח את המושג ואת החיים דרך הערכים של הוואבי סאבי ולאפשר גם לאחרים להכיר, להתנסות ולהתאהב.

אז מה זה וואבי סאבי?

וואבי סאבי הוא מונח, תפישה אסתטית, זרם מחשבתי ודרך חיים הלקוח מהזן בודהיזם היפני.  יודעי דבר מאמינים שהמושג וואבי סאבי חמקמק ומסתורי ואינו ניתן לתיאור וזה חלק מהמהות הייחודית לו. וכי למעשה זו תורה שלמה שאפשר להבין אותה רק מבפנים ורק באופן חושי חוויתי ולא באופן שכלתני שמגדיר אותו במלואו ובכך מצמצם אותו.

אבל לא בשביל זה התכנסנו כאן היום, והרי שמתי לי למטרה להנחיל את המושג לעומדים מלפני מצדדי ומאחוריי. אז אולי בכל זאת אנסה לתאר אותו, תחת סייג חשוב והכרחי שמהווה בשבילי גם כלל לחיים ואומר- שאם משהו נוגע בכם אל תרפו- תקראו, תחקרו ותחכימו ואז, רק אז תוכלו להבין את המשמעות העמוקה של אותו הדבר שנגע בכם ומעתה לא ירפה מכם.

אז נתחיל-  וואבי סאבי הוא הסממן הבולט והאופייני ביותר של מה שאנו מחשיבים ותופסים כאסתטיקה יפנית מסורתית. הוואבי סאבי שומר על מעמדו  הרם בפנתאון הערכים האסתטיים היפני  בדיוק כמו אידאל היופי היווני המערבי. ניתן לומר ששני אידאלים אלו ( היפני והיווני) של יופי ואסתטיקה עומדים במקביל ובניגוד גמור אחד לשני.  בעוד שעולם האידאות האפלטוני מעריץ סימטריה, ניקיון ושלמות, הוואבי סאבי מציג עצמו כדרך חיים המתמקדת במציאת היופי בחוסר השלמות,ובקבלת מעגל החיים הטבעי של צמיחה, דעיכה ומוות בשלווה ובאהבה. הוואבי סאבי פשוט, אטי וזורם, לא מאורגן ומקדש את האותנטיות מעל הכול. הוא חוגג סדקים, קילופים וכל שאר הסימנים שהזמן, מזג האוויר, ושימוש אוהב מותירים אחריהם. הוא מזכיר לנו שכולנו איננו אלא נוסעים זמניים ביקום הזה. שהגוף שלנו, בדיוק כמו יתר הדברים החומריים המקיפים אותנו נמצאים בתהליך של חזרה לאדמה ממנה הגענו.

בבסיס הפילוסופיה הזו עומדות 3 הנחות יסוד:

1.      כל הדברים זמניים/ ארעיים/ ברי חלוף- כל מה שסביבנו הן מבחינה חומרית והן מבחינה מנטלית הוא אשליה של קביעות ויציבות. היציבות האמתית מגיעה כשמקבלים בשלווה את האין ואת החוסר כחלק טבעי במעגל החיים. מה שיש לך היום אולי לא יהיה לך מחר והיהפך. לטוב ולרע.

2.      כל הדברים אינם מושלמים/ גמורים- שום דבר אינו מגיע לידי סיום מוחלט. שום יצירת אמנות אינה גמורה גם כאשר האמן כבר חותם עליה ומציע אותה למכירה. גם הזמן והטבע ימשיכו להטביע חותמם על היצירה והיא תתגלגל להיות משהו אחר, חדש ממה שהייתה. דוגמה מצוינת לכך היא ה-to do list " " שלנו , שלא באמת נגמר מתישהו.  תמיד יהיה עוד משהו להוסיף ולעשות ואלו הם החיים אנו נמצאים תמידית במצב של היווצרות והתכלות והדבר היחיד שביכולתנו לעשות הוא לעצור ולהאיר על נקודה מסוימת במעגל החיים הדינמי.

3.      כל הדברים אינם שלמים- בכל דבר קיים ישנו "פגם", אותו פגם הוא מה שהופך את הדבר לייחודי ושונה מדומיו. מאחר ושלמות ניתנת לחיקוי, חוסר השלמות היא הדבר המושלם אליו אנו צריכים לשאוף. נולדנו להיות אמתיים לא מושלמים, ומי שמחפש את השלמות כנראה לעולם לא יהיה מסופק.

לא תמצאו את הוואבי סאבי בבוטקס, בגורדי שחקים עשויים פלדה וזכוכית, בסמארטפונים או בתשוקה לשיפור עצמי נוקשה וחסר גבולות. זה יופי חבוי הנמצא מול עיניכם. אסתטיקה של פשטות שחושפת את עצמה רק כאשר אנו קשובים לה. הוואבי סאבי הוא יופי לא מוצהר ואולי גם לא מקובל שממתין בסבלנות להיחשף. זהו יופיו של העניו והמסתורי שאינו מתמסר בקלות ובהמוניות ונסתר מעינו של המתבונן הקונבנציונאלי. כדי לזהות וואבי סאבי, צריך לחיות ולהיות וואבי סאבי.

כמי שגדלה בעולם מערבי ומודרני וחונכה על תולדות האמנות היוונית, המפגש עם התפיסה של הוואבי סאבי היה עבורי כאירוע מחולל ממש. כאשר קיבלתי על עצמי את התורה הזו, קיבלתי את עצמי. גם במובן הבסיסי כאדם, שאינו מושלם וגם במובן היותר עמוק וספציפי כמי שתמיד נמשכת לפגום, השבור והסדוק וגם מבטאת את הערכים הללו באופן הלבוש, הדיבור, מחוות הגוף וכמובן בביטוי האמנותי שלי. 
לראשונה הבנתי שאני לא לבד ואני לא דפוקה. האידאלים עליהם התחנכתי ואותם ספגתי בכל תחום המקיף אותי, הם אלו שדפוקים. כי הרי מתחת לכל המסכה הזו, המרהיבה והמוקפדת שמתיימרת לחתור לשלמות מסתתר לו הטבעי, ולטבע חוקים משלו והם לא באמת בשליטתנו. 

ואם ניקח את משמעות המושג צעד אחד קדימה בהומור והלצה, אז הטבלה שהכנתי לכם ממש ממצה את הנושא:

   

                                   

וואבי סאבי הוא:	וואבי סאבי הוא לא:
קרוון ישן במושב	ווילה בכפר שמריהו
עבודת יד	עבודת מכונות
עץ חשוף	פלסטיק אטום
אבן חן מחוספסת	יהלום מלוטש
לחם עם שמנת חמוצה	פטה כבד עם טוסטונים
חמנייה קמלה	זר וורדים רענן
צמר	לייקרה
קערת חימר לא סימטרית	צלחת פורצלן
קורין אלעל	רוני סופרסטאר
תה ירוק	קפה הפוך
שוק איכרים	קניון רננים
אבטיח עם גבינה בולגרית	סושי פירות
חידוש רהיטים	איקאה
ברזל חלוד	ברזל מגולוון

אסיים במשפט שמדייק את מהות הוואבי סאבי בעיניי והוא לקוח  מהשיר המדהים "המנון" –"ANTHEM" של המוסיקאי הענק והמוכשר לאונרד כהן: 

(אם תלחצו על המשפט תוכלו להאזין לשיר)

Ring the bells that still can ring,Forget your perfect offering. 

There is a crack in everything,That's how the light gets in.

עוד על גלריה הנקודה ה-12 תוכלו לקרוא פה: הנקודה ה-12

עוד על  וואבי סאבי תוכלו למצוא: באתר של אקדמיית הנינג'יטסו אקבן : פה ופה

במדור ניו אייג' של מעריב NRG פה

וכמובן הספר של לאונרד קורן על וואבי סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ולפילוסופים באתר סימניה